בעלי התפקידים ביצירת התסריט

תסתכלו רגע על שרשרת המזון של היצירה - מצד אחד התסריטאים|ות בוראים יש מאין עולמות, דמויות, עלילות ודיאלוגים, כך שהתפקיד שלהםן הוא קריטי לקיום הסרט או הסדרה (לפני שהם נכנסו לתמונה, היה רק דף לבן ריק!) ומצד שני – בסוף התהליך, אחרי העיבור, הצירים והלידה – הםן צריכיםות להעביר את התסריט הלאה (לפעמים זה מרגיש כמו למסור לאימוץ) לבמאי|ת, המפיק|ה, השחקנים|ות, הצלם|ת ולעוד עשרות אנשים מוכשרים נוספים, שמשדרגים את היצירה ובעיקר – גורמים לה להתממש. העניין הוא שבמהלך הדרך הארוכה הזאת, הרבה פעמים נשכח תפקידם של התסריטאים|ות שהתחילו את כל התהליך.

הנה הסיפור שהבטחתי בבלוג המצולם הנ"ל: התסריטאי רוברט ריסקין, שעבד במשך שנים עם הבמאי פרנק קפרה, הרגיש שקפרה לוקח את כל הקרדיט לעצמו. ריסקין - שנמאס לו שכולם, כולל קפרה, מהללים את "המגע של קפרה" - הגיע יום אחד לבמאי הידוע ונופף מול פרצופו המופתע ב-120 עמודים ריקים תוך שהוא קורא "Put the famous Capra touch on that!".

וזה קורה גם היום, הרבה אחרי תיאוריית ה"אוטר" שהמציא הגל החדש, לפיה היוצר|ת שהכל בצלמו|ה ובדמותו|ה הוא הבמאי|ת הכל יכול|ה (בתכל'ס אני די סתם מוסיפה פה את הקו הנטוי....).

ניקח לדוגמא את "תלמה ולואיז". בטוח שכמעט כולם יודעים שסוזן סרנדון וג'ינה דייויס משחקות שם, רבים גם יודעים שרידלי סקוט הוא הבמאי. אבל מי כתב|ה אותו? אה? אה? ובכן, מי שבראה את הדמויות הנפלאות האלה, המציאה להן מסע מלא תהפוכות, החליטה איך הן יגיבו בכל סיטואציה, מה הן יגידו במהלכו ומה אנחנו, כצופיםות, נחשוב על החיים שלנו אחרי שנצא מהסרט, היא התסריטאית הנפלאה Callie Khouri. סתם שתדעו.

ועכשיו, אחרי שהרמנו לנו התסריטאים|ות, בואו נבדוק איך מתחלקים התפקידים בתוך תחום כתיבת התסריט, מי אחראי על מה ואיך זה נקרא.

טוב, בקולנוע זה יותר פשוט – בדרך כלל יש את התסריטאי|ת ואת עורך|ת התסריט (ואני לא נכנסת לכל סרטי הפיקסר למיניהם שמחולקים בין כמה וכמה כותבי עלילות ודיאלוגים וכמובן גם לא לסרטים הרבים שמבוססים על ספר, שם – חשוב לציין – היוצרים יש מאין הם הסופר|ת, ואילו התסריטאי|ת אחראיים על העיבוד לתסריט).

ואילו בטלוויזיה, שם מלאכת הכתיבה היא יותר מסועפת, הדברים מתחלקים קצת אחרת:

יוצר|ת הסדרה, בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב, הם מי שלא רק חשבו על הרעיון, אלא מי שגם כתבו את: הסינופסיס (התקציר)/מסמך הפיץ'; הבייבל – המסמך המורחב שכולל את המהלך העלילתי של העונה, התפתחות הדמויות וכחמישה סינופסיסונים לפרקים; והפרק הראשון שנכתב (לאו דווקא פרק מספר 1).
אגב, לפעמים יוצרי הסדרה אפילו לא המשיכו לכתוב את שאר הסדרה, אבל אם מילאו את התנאים הנ"ל – הם עדיין ייחשבו ליוצרים|ות. למרות איך שזה אולי נשמע, ליוצרי הסדרה יש כמובן כבוד ויכולת החלטה (ליאור רז ניסח זאת פעם יפה – יוצר|ת הוא מי שאי אפשר לפטר אותו), אבל מבחינה כלכלית, הם לא העומדים בראש הפירמידה מכיוון שליצור סדרה, זה לא מספיק. צריך גם לכתוב אותה :) מה שמוביל אותנו לתפקיד הבא:

התסריטאי|ת הראשי|ת  של הסדרה - מי שלוקחים פיקוד על כתיבת כל הסדרה ובעיקר – על המהלך העלילתי-סיפורי שלה. הם אלה שיוצרים את ה"ארק", הקשת של העלילה, תוך לקיחת אחריות על ההתפתחויות בעלילה ושאם, לדוגמא, הדמות הראשית מכירה את המאהב שלה בפרק 1, בפרק 3 הם צריכים להיפרד ובפרק 7 לחזור להיות יחד. התסריטאי|ת הראשי|ת הם לרוב אלה שכותבים את הטריטמנט (הפירוט העלילתי, סצנה אחרי סצנה) לכל הפרקים, אלא אם אחד התסריטאים|ות כותבת אותו בפרק שלו, כפי שאפרט בהמשך.
התסריטאי|ת הראשי|ת הם גם מי שמקבל חזרה את התסריטים הכתובים, משכתב|ת אם צריך (כך שכל פרקי הסדרה שנמסרו לתסריטאים|ות שונים ייראו בסוף אחידים). הם אלה שעומדים בקשר עם ההפקה ויודעים אם משהו צריך להשתנות בגלל אילוצים שונים (לוקיישן נפל, ימי צילום התקצרו) ורוב הפעמים הם עושים את השינויים כבר אחר כך, בעצמם. הם גם עומדים בקשר עם –

עורך|ת התסריט – מי שמקבלים את התסריט המוכן, עדיף באחד מהדראפטים הראשוניים שלו, ונותנים עליו הערות. ההערות האלה יכולות להיות קשורות למבנה, לדיאלוגים, לדמויות, לעולם, לכל דבר שנראה לעורך|ת התסריט שלא עובד ומתפקידו|ה לשפר אותו. יש לציין שעורך|ת התסריט כותבים את ההערות שלהם בצד, או כהערה ולא "מכניסים ידיים" לתסריט, מה שעוזר לשמור על ההפרדה – כי עורך|ת התסריט, למרות שפעמים רבות הם חלק אינטגרלי מהיצירה - אמורים להיות היועצים החיצוניים של התסריטאי|ת. מה שמעביר אותנו הישר ל -

תסריטאי|ת – הם מי שכותבים את התסריט. נשמע טריוויאלי, אבל בעצם לא, כי לתסריט, כידוע, יש המון שלבים לכתיבתו. התסריטאי|ת יכולים להיות מי שממציא ומפתח את הרעיון, דרך הסינופסיס ועד התסריט המלא עם הדיאלוגים, אבל – הם גם יכולים להיות מי ששכרו את עבודתו רק כדי לכתוב פרק אחד או יותר מסדרה שמישהו אחר יצר. זאת אומרת, התסריטאי|ת יכולים להיות גם היוצרים, גם התסריטאים הראשיים וגם כותבי הדיאלוגים, אבל לאו דווקא. מה שבטוח, התסריטאי|ת הוא מי שכתב|ה את הטריטמנט (שהוא למעשה כבר הסיפור) לפרק עליו הם חתומים. זאת בניגוד ל –

דיאלוגיסט/ית– מי שלוקחים את הטריטמנט שכתב התסריטאי|ת הראשי|ת או התסריטאי|ת של אותו פרק וכותבים ממנו את התסריט המלא עם הדיאלוגים. זאת אומרת – הם לא אחראיים על הסיפור (אך כמובן רשאים להציע הערות עליו), אלא רק על הדיאלוגים של הדמויות. אם יש טריטמנט טוב, הם יכולים אשכרה לעשות קופי פייסט לפעולות ולהוסיף עליהן דיאלוגים כראות עינם (אחר כך התסריטאי|ת הראשי|ת יקבלו את זה לעריכה). שימו לב שבזמן האחרון לא נהוג לתת קרדיט של "דיאלוגיסט/|ית" או "כותב|ת דיאלוגים" ופשוט לתת גם להם קרדיט של תסריטאי|ת.

אגב, מנהל|ת התסריט (פונקציה שלא הזכרתי בבלוג המצולם) היא פונקציה שנכנסת רק לקראת הצילומים. מנהל|ת התסריט בדרך כלל יושבים ליד הבמאי|ת, והם אלו שאחראיים על התסריט בשלב הצילומים - בודקים שהצילומים נאמנים לתסריט ושיש המשכיות (למשל – אם מצלמים סצנה מהפרק הראשון בה הדמות חבולה בראשה ומיד אחר כך מצלמים סצנה מהפרק האחרון בה היא כבר בריאה, על מנהל|ת התסריט לוודא שאין תחבושת).

בקיצור – הרבה יוצרים בוראים את הסרט או הסדרה, וזה רק השלב הראשון של היצירה, עד שהיא מגיעה להפקה והצילומים והופכת להיות סרטו של....

מקווה שהכנסתי קצת סדר שיגרום לכם למחשבות ממוקדות יותר על המשך הדרך.

איך לכתוב תסריט טוב?

מזמינה אותך ללכת איתי צעד אחר צעד בכתיבת והגשת התסריט שלך

קורס תסריטאות אונליין

והנה הבלוגוש המצולמוש: