אני יודעת. זה נורא מפחיד לגמור לכתוב את התסריט ואז לעשות לו 'שלח' ולקוות שיבינו בדיוק למה התכוונו ואיך התכוונו ומה היה הטון המדויק שעליו חשבנו כשכתבנו את מילת הדיאלוג - "באמת?".
אז כמה באמת הוראות הבימוי שלנו צריכות להיות מפורטות כדי שהבמאי/ת ושאר אנשי הצוות יבינו למה התכוונו?
התשובה פשוטה - תפרטו מתוך מחשבה שאם כתבתםן משהו והגעתםן לסט וגיליתם שלא ביצעו את זה, אתםן תעצרו את הצילומים.
זאת אומרת - זה היה לכםן ממש חשוב לכתוב את זה.
אחרת - אל תייגעו את כל אנשי המקצוע שקוראיםות את התסריט בפעולות מרובות שמונעות מהםן להבין את הזרימה של התסריט השלם ולפעמים גם גורמות להםן לעבודה לא נחוצה (כמו להשיג מפית כתומה, רק בגלל שכתבתםן את זה בתסריט).
שלא תבינו לא נכון - זה חשוב לכתוב פעולות. למעשה, הבמאי/ת והשחקניםות משתוקקיםות להבין את הפעולות שמלוות את הסצנה ואנחנו ככותביםות יכוליםות להשתמש בפעולות האלה כדי לספר את הסיפור.
אבל -
אנחנו צריכים להיזהר לא להיכנס לפירוט יתר לא בפעולות ולא בארט, שיבלבל ואפילו יגביל את עבודת הבמאי/ת והשחקניםות. תנו להםן לעשות את העבודה. תסמכו עליהםן.
ובאשר לדיאלוג - נסו כמה שפחות לכתוב בסוגריים לפני הדיאלוג עצמו (בציניות/בכעס/בהתנשאות) ותסמכו על השחקניםות שלכםן שעשו את שיעורי הבית והם מספיק מכיריםות את הדמות שכתבתםן, כך שהםן לא יוכלו לבצע את זה בצורה אחרת.
אגב, 'כעס' אפשר להעביר באמצעות סימן קריאה פשוט אחד!
תסריט "נכון" יכיל כמה שורות של הוראות בימוי ואז כמה דיאלוגים, עוד הוראת בימוי, עוד כמה דיאלוגים וכו' - כלומר ישלב פעולות עם דיאלוג, אבל לא יותר מדי משניהם.
משהו כזה (הנה תסריט לדוגמא: סצנה 15 מפרק 1 של הסדרה שלי, "מי נתן לך רישיון?") -
(התוצאה הסופית, המבוימת נהדר על ידי ירון שילון ומשוחקת נפלא על ידי שמרית לוסטיג, חני נחמיאס, נירו לוי, בלחיצה פה)
איך לכתוב תסריט טוב?
מזמינה אותך ללכת איתי צעד אחר צעד בכתיבת והגשת התסריט שלך
ללמוד לכתוב תסריט וליהנות מהדרך
סדנאות תסריטאות עם דניאלה דורון