השבוע נפגשתי בסינמטק עם מכר מהעבר שבשיחה על התסריט שלו, הסביר לי ש"לא מעניין אותו קטעים אידיאולוגיים כמו פמיניזם, חשובה לו האמנות". כיוון שזה קרה כמה דקות אחרי שצילמתי לכםן את הבלוג הנ"ל (נזכר למטה), הבנתי שכנראה עדיין יש צורך ואפילו די חשוב – ולו לטובת התסריטים שלכםן - לדבר על למה דמויות של נשים צריכות להיות כתובות טוב.
אני מקווה שברור לכםן שאני לא מתכוונת שהנשים בתסריט יהיו טובות לב, מוסריות, נאמנות וכל שאר התכונות שאנחנו מגדיריםות כ"טובות". ממש לא. דמות שכתובה "טוב" היא דמות עמוקה, מורכבת, ייחודית, לא סטראוטיפית וכו'. זה נכון לדמויות של גברים וכן, גם של נשים.
הנה כמה טיפים לכתיבת דמות של אישה:
- לא כל אישה יפה
חשבתםן על זה, שאם הייתםן ניגשיםות לאבא של ילד ואומריםות לו "איזה ילד יפה יש לך, הצליח לך, יא מכוער!" הוא בטח היה מגחך וממשיך הלאה, אבל בחיים לא הייתםן יכוליםות להגיד לאמא שלו "איך יצא לך כזה ילד יפה, יא מכוערת?!".
נשים צריכות להיות יפות. "המין היפה" וכל זה. אנחנו סופגיםות את זה כ-ל הזמן בתרבות, ולכן, לצערי, גם כשנשים בסדנה שלי, ממש בתחילת היצירה, כותבות אפיון לאישה, הן מוסיפות את ה"יפה" ההכרחי. אז זהו, שזה לא הכרחי! זה רק הורס לכםן את התסריט, כי אם להיות 'יפה' זה אפיון, הרבה פעמים זה מסיר ממנה אחריות נוספת - מכיריםות את זה שהדמות הראשית בקומדיה רומנטית היא של אישה שהגבר מתאהב בה ואנחנו שואליםות את עצמנו למה בעצם? כי חוץ מלהיות יפה, היא לא ממש עשתה שום דבר מעניין...
- אישה היא לא יצור אניגמטי ופלאי
זאת אחת הסיבות שאני לא מתחברת לחלק מהסרטים הצרפתיים הישנים, בהם הדמות הנשית היא כה חידתית, כה מורכבת וכה לא מובנת, שאני בעצמי לא מצליחה לעקוב אחרי העלילה שלה, כי אין לי מושג מה היא רוצה... יאללה, תעשו טובה, בואו נוריד את ההילה והייחוד המיותרים סביב המין הנשי ונירגע – נשים הן בני אדם. בחיי! הן אפילו מפליצות. מוזמניםות לצפות בפרק 10 בסדרה שלי.
מצד שני, נשים הן גם לא הקלפטע המעצבנות שרק רוצות להיראות טוב יותר (שופינג עם כרטיס האשראי של בעלך, מישהו?), חופרות לו מה צריך לעשות בבית ובאופן כללי - מציבות לו מכשולים. נשמע מוכר? מוכר לעייפה :(
הסטריאוטיפ הזה אכן יוליד צחוקים בעלילה, אבל אתםן יודעיםות מי משלם את החשבון. כבר עדיף להשיג צחוקים מאיש שמתחלק על בננה. או עדיף - אישה שמתחלקת על בננה!
- זונה זה לא מגניב
גם לא נערת ליווי אקסקלוסיבית. מדובר בנשים שצריכות למכור את הגוף והנשמה שלהן לגברים מזדמנים. ברור שהארכיטיפ של "זונה בעלת לב זהב" הוא משהו שילהיב את התסריט, אבל אני סומכת עליכםן שתמצאו משהו אחר (כנ"ל לגבי הזילות בשימוש בהטרדה מינית, פדופיליה ואונס). ואם אנחנו מדבריםות, אז גם נשבר ה-@%#* מהדימוי הפתייני של האישה - מרגלת מפתה, מאהבת מפתה או סתם אישה מפתה. אל תתפתו לכתוב את זה.
- התסריט דורש עירום נשי?
שימו ליד האישה גם גבר. עירום.
- אישה? כתבי אישה
אם את אישה בעצמך, למה שהדמות הראשית שלך לא תהיה של אישה? רק את יודעת לספר את הסיפור הייחודי והבלתי מתפשר של הדמות שלך שיעביר ניואנסים שבריריים מאישיותך לדמות (גבר ממאדים - אותו כנ"ל אבל הפוך, כן?) אגב, יכול להיות שכן, אבל לפחות אחרי מחשבה עמוקה בנושא ואם לא - שווה להוסיף את בן/ת המין השני/ה לכתיבה.
- לא רק אשתו של...
נסו לשים לב שהדמות הנשית שלכםן לא באה יחסית לגבר. זאת אומרת, היא לא רק אשתו/אחותו/מזכירתו אלא אשכרה יש לה חיים ורצונות משלה, שלא קשורים לגבר... נשמע טריוויאלי? אז תכירו את מבחן בכד"ל - כדי שסרט יעבור אותו, הוא צריך לעמוד ב-3 תנאים: א. צריכות להיות בו לפחות שתי דמויות נשים שיש להן שם, ב. שתי הנשים צריכות לדבר זו עם זו, ג. הן צריכות לדבר על נושא כלשהו מלבד גברים.
כמו שאולי ניחשתםן, רוב הסרטים נכשלים במבחן הזה... (אגב, גם סרטים שנחשבים לפמיניסטיים).
- "אישה זה כבר חצי אייטם"
ככה היו אומרים במערכת תכנית הבידור שעבדתי בה לפני עשרות שנים, כשחיפשו מרואיין/ת. כאילו רק מעצם התיישבותה על ספת המרואייניםות, אישה אמורה לפזר אבק של נשיות מתפרצת שיעשה את העבודה. עצוב, אבל אפשר לראות איך גם היום תופסת האמונה שנשים הם יצורים פלאיים ולכן המשקל הסגולי שלהן גדול יותר.
אז בואו נסכם שאישה היא לא חצי אייטם, אלא חצי מהאוכלוסייה. תבדקו שהן גם חצי מאוכלוסיית הדמויות בתסריט שלכםן ואחרי שגמרתםן לכתוב, הפכו חצי מדמויות המשנה לנשים.
- כיסא מנהל וכיסא מזכירה
נכון, כיום רוב המנהלים הם גברים ורוב המזכירות הן נשים. ככה זה. עכשיו. ולכן, כשנכתוב שהדמות שלנו נכנסת לפגישה במשרד השקעות, המחשבה הראשונית שלנו תהיה שהיא תגיע כמובן למנהל וכמובן תעבור דרך המזכירה. אבל עצרו רגע! הכמובן הזה הורס לכםן את התסריט! אתםן לא חושבים שיהיה הרבה יותר מעניין אם המנהל יהפוך במחי הקלדה למנהלת והמזכירה למזכיר? ואם אנחנו כבר בשוונג, אז שמאמן הכדורגל יהיה מאמנת, עקרת הבית תהפוך לעקר בית והשף לשפית. קיצר, תורידו את ה"כמובן" הראשון שקופץ לכםן לראש, בכלל בתסריט. זה פשוט win win סיטיואיישן – אתםן מרוויחיםות תסריט מעניין יותר והעולם מרוויח סיכוי לשדרוג.
- איזוהי גיבורה? הבוחרת את גורלה
כידוע, הגיבור/ה של הסרט או הסדרה הוא/היא מי שעושה את הבחירה האחרונה, המהותית, בשיא העלילה. תנו את האפשרות הזאת גם לדמויות הנשים שלכםן ולא רק בסוף, גם לאורך הדרך. כמה פעמים ראיתםן סרט בו הדמויות מגיעות למצב בעייתי, האישה שואלת "ומה עכשיו?" והגבר מסביר לה את תכנית הפעולה, או עונה "אין לי מושג" (מזמינה אתכםן להתחיל לספור מעכשיו). למה שלא תתנו לדמות הנשית שלכםן את גורלה בידיה? שהיא תחליט לאן ללכת או מה לעשות.
- הסדרה שלך היא "סדרה נשית"?
כנראה שעד שיבינו שנשים הן פשוט בני אדם, רק עם שחלות, ימשיכו להגדיר סרטים וסדרות כ"נשיים", רק בגלל שעשתה אותן אישה. אלוהים יודעת כמה פעמים נשאלתי טרם עלייתה של "מי נתן לך רישיון?" לאוויר, האם מדובר בסדרה "נשית". מה זה 'סדרה נשית'? אין לי מושג. כנראה יותר מדמות ראשית אחת של אישה כבר מתחילה לעקצץ את ההגדרות הקיימות ולנסות לקטלג אותה כנשית. אל תיפלו להגדרות האלה! תכתבו את הסיפור שלכםן עם כמה גיבורות נשים שמתאימות לו ומבלי לחשוב איך יקראו לו בסוף, רק ככה התוצאה תהיה בלתי מתפשרת.
- כותביםות סדרה לילדיםות?
זה ממש בסדר שילדה תנהיג קבוצה של בנים, או קבוצה מעורבת ולא רק חבורת בנות. אה, ואם היא מצוירת, דברו עם האנימטור/ית שלכםן, תבקשו שייצרו דמויות בכל הגדלים, הצורות והאורכים. ממש כמו בחיים...
- 10 אצבעות ומקלדת
ככה עושים שינוי בעולם. התפקיד שלנו כתסריטאיםות הוא קודם כל לייצר סיפור מרתק ואנושי. אבל אם הסיפור הזה יכול באותה מידה, ולא עם הרבה מאמץ, לעשות שינוי במקום לשמר את מה שלא צריך – הרווח כולו שלנו.
שימו לב שזאת הדרך הכי אפקטיבית להשפיע.
אם לוק כמו של ג'יימס גנדולפיני ז"ל הפך לסמל סקס בתור טוני סופרנו, תחשבו איך עוד אפשר לשנות את התפיסה של החברה דרך האופיום להמונים: במקום לקונן על האפליה המביישת של עדות המזרח – בוא נביא למסך עוד מודלים לחיקוי כמו אביב אלוש, ובמקום להתבכיין על מעמד האישה – בואו נכתוב עוד דמויות מורכבות של נשים, שהן לא בהכרח וונדרוומן.
איך כותבים תסריט?
מזמינה אותך ללכת איתי צעד אחר צעד בכתיבת והגשת התסריט שלך
והנה אני פה, אומרת כל זאת ועוד, בקומה 4- שאני מקפידה לקרוא לה קומה 5-.... מי נתן לי רישיון? :)
ללמוד לכתוב תסריט וליהנות מהדרך
תסריטאות עם דניאלה דורון