איך יוצרים סדרה חשובה מאוד?

בתחילת דצמבר 2014 נפגשנו עם שירלי מושיוף, יוצרת הסדרה "איש חשוב מאוד". זה היה במסגרת מפגשי "דראפט ראשון מארחת..." בה אנחנו נפגשים עם מיטב יוצרי הטלוויזיה והקולנוע לשאלות ותשובות. אז מה היה לנו? מפגש מרתק בו היא ענתה בכנות גמורה על המון שאלות שבערו למשתתפים. הינה כמה מהנושאים שעלו:

טלוויזיה קולנועית

""איש חשוב מאוד" צולמה, בניגוד לסדרות אחרות, ממש כמו קולנוע. הבאנו במאי קולנוע שצילם את הסדרה כאילו היא הולכת לקאן. עוד בשלב הכתיבה לפעמים אמרו לי שאני "מבזבזת" על זה מלא זמן, כולה טלוויזיה! הזלזול הזה בטלוויזיה נורא עצבן אותי כי בעיני היא הרבה יותר מתקדמת מקולנוע היום ואנחנו משקיעים בה יותר זמן צפייה". 

תסריט מהודק ונסיבתי

"סצנה צריכה להוביל לסצנה שצריכה להוביל לסצנה הבאה. אם אפשר להחליף בין סצנות, סימן שהתסריט לא בנוי טוב. בזכות הזמן שהשקעתי בכתיבת התסריט - התסריט עבד עד הסוף ולא היו לנו השלמות ולא היו סצנות שירדו בעריכה". 

חשיבות הדיאלוג

"דיאלוג זה דבר שנורא חשוב לי ואני לא מרשה לשחקנים להזיז אפילו מילה אחת. גם לא את הפסיק והנקודות. אני חושבת שכתיבה ודיאלוג, זה כמו מוזיקה. מספיק שיגידו "כש..." במקום "ש..." וזה משנה את כל המוזיקה של המשפט. אני מאמינה במילים ובשפה של בני אדם. זה כנראה מהתקופה שהייתי מראיינת ב"שבעה ימים" והייתי מקליטה את המרואיינים שלי. ככה רכשתי המון כבוד לשפה של אנשים".

חשיבות התמה

"הדבר הכי חשוב בתסריט זאת התימה. אם לי ולך יש את אותו רעיון, למי יתנו לכתוב אותו בסופו של דבר? למי שיש את הדבר הכי מעניין להגיד על זה. לדוגמא, ליאור דיין עכשיו כותב סדרה על האשפוז באברבאנל. אני יכולה לבוא עם אותו רעיון, אבל אני לעולם לא אוכל לעשות כמו ליאור. וזה הכי חשוב בכתיבה – למצוא את היתרון היחסי ומה אתה יכול להגיד על הדבר שאף אחד אחר לא יכול. ובעיני זה תמיד בתמה – למצוא נקודת המבט הייחודית שלך על הדבר. אם אתה בא ועושה משהו שכולם יכולים לעשות, אז אין לך יתרון יחסי. זה חשוב מאוד גם להבין למה חשוב לך לעשות את זה. המנוע של מה שגורם לך לעשות את זה מגלם את המשמעות האמיתית של העולם שבראת".

"לכל פרק היתה תמה שסביבה כתבתי את הפרקים - כמו לדוגמא: חוסר היכולת לקבל ביקורת, איך זה לעשות סקס כשאתה מפורסם וכל אחת מדווחת איך אתה במיטה, איך זה להתבגר בתוך התעשייה ולהזדקן בתוך המדיום הזה וכו'. אחרי שכתבתי את הפרקים, הבאתי את יהודה, קראנו יחד, דייקנו את השפה שלהם וזה בעצם היה תהליך העבודה".

תהליך הכתיבה

"הכל התחיל עם אותו רעיון ראשוני – יהודה לוי פוגש מישהי שהיא לא מהעולם שלו, ומה המפגש הזה יכול להוליד. אחרי זה הלכתי וניסיתי לפתח מהלך עונה – איפה אנחנו פוגשים אותו, מה קורה לו, מה השיא ואיך זה מסתיים – מהלך עונה כללי של מה עובר עליו, איך מגיע להתחלה, אמצע וסוף. שנה אחרי שהיה לי את זה, ניסיתי לחלק את הדבר הזה לפרקים, כשכל פרק מייצג חוליה במהלך העונתי. הכי קשה היה לייצר את אותם 12 פרקים ואת ההמשכיות מפרק לפרק. איכשהו תמיד הגעתי לפרק 6 והכל התפרק לי ולקח לי המון זמן להבין איך למצוא את הפורמט והזמן היה בעוכריי... ואז יצא 'לואי' ואז יצאה 'מוארת' ויצאו עוד סדרות שגרמו לי להבין שהטלוויזיה מתקדמת וזה חיזק אותי והשפיע עליי והרשיתי לעצמי הרבה יותר בזכות זה... הבנתי שאני בעצם רוצה שכל פרק יעמוד בפני עצמו, "סטנד אלון", כמו סרטים קצרים.

רק אחרי שהיה לי את כל המבנה, נכנסתי בעצם לעבודה על הפרקים עצמם, ואז לקחתי כל פרק וניסיתי לחשוב – מה נקודת התחלה אמצע וסוף על פי התמה שלו, מה האירוע המחולל, השיא, ממש לפי הכללים הקלאסיים. ואז עשיתי אאוטליין (כל סצנה במשפט ד.ד.) כדי לראות מה התפקיד של כל סצנה ואיך היא מובילה לסצנה הבאה. ורק כשראיתי שזה עומד, התחלתי לכתוב את הפרק. וכך בעצם עבדתי, עד שהגעתי לפרק 12".

בקרוב יתקיים המפגש עם טליה לביא – התסריטאית והבמאית של הסרט המופלא "אפס ביחסי אנוש" שגרף כל מחמאה ובצדק (וגם אחת היוצרות בסדרה שכתבתי "מי נתן לך רישיון?") יהיה מעניין לדבר איתה על איך כותבים סרט שהופך לקאלט כבר מהיום הראשון.

>>למפגשי תסריטאות<<