תגידו, יש לכם סוג של רעיון, יש פחות או יותר עולם, יש כיוון לדמויות, יש גם התחלה של סיפור שאתם יודעים שאתם רוצים לספר, אבל כשאתם ניגשים לכתוב אתם לא יודעים מאיפה להתחיל?
אז הנה (עוד) הצעה שתוכל לעזור לכם לעשות סדר בבלגן: האילוצים.
הכוונה היא לסוג של קונספט חזק שיאלץ את הסיפור שלכם להיכנס לתוכו.
זה יכול להיות אילוץ במבנה של התסריט: הסרט מחולק לפרקים ("אפס ביחסי אנוש")/ מתחיל בסוף וממשיך בדרך שהובילה אליו ("אמריקן ביוטי")/ מכיל סיפור מסגרת שממנו יוצאים לסצנות ("לה פמיליה")/ מתחיל בסצנה חזקה מתוך הפרק ("שובר שורות")/ בכל פרק פוגשים דמות אחרת ("האקס המיתולוגי").
זה יכול להיות אילוץ בנקודת המבט: העלילה מועברת דרך צוות צילום ("המשרד")/ פנייה של הדמות הראשית לקהל ("בית הקלפים")/ שתי נקודות מבט שונות לאותה סיטואציה ("הרומן").
זה יכול להיות אילוץ בתמה של הסרט: כל פרק מוקדש לאחד מ-12 המזלות (כאפיון דמויות)/ 10 המכות (כהתפתחות עלילתית)/ 7 פלאי עולם (כלוקיישן)/ 5 שלבי האבל (כהתפתחות של הדמות).
אפשר גם להחליט שכל פרק הוא רק ביום או רק בלילה או רק בחוץ או רק וואטאבר... העיקר שזה מה שיעזור לכם להתחיל.
אחר כך, כמובן, אתם יכולים להוריד את האילוצים שהם בעצם פיגומים לתסריט שלכם, כי לפעמים (ואולי לרוב) כשהקונספט חזק מדי, זה גורם לסיפור להיחלש.
השיטה הזאת מעולה, כי מצד אחד היא תגרום לכם להתחיל לכתוב בקלות (ליצוק חומר לתוך תבנית ברורה) ומצד שני, כשתורידו את "הפיגומים" תישארו עם יצירה מתוחכמת יותר, כי היא נושאת התייחסות לטקסט או לעולם אחר, והצופים שיבחינו בזה, יעריכו את זה מאוד :-)
לדוגמאות נוספות ולשיר של ריקי גל, לחצו על הווידאו שלמעלה.
דניאלה דורון
תסריטאית ומנחת סדנאות כתיבת תסריט DraftRishon