רגע על המדרכה בחניון

בשבת, בשמונה ושתי דקות בבוקר, פילחו זעקות של כאב את הרחוב.

כשהבנתי שזה לא חלק מהחלום, ירדתי למטה וראיתי אותה, מתהלכת וצורחת.

התקרבנו אליה כמה אנשים דואגים, וכמו יונה פצועה, היא התעופפה משם, דוחה את העזרה שלנו.

המשכתי ללכת אחריה בשקט, ואולי אלה היו הדמעות שלי, שגרמו לה לעצור ולהתיישב.

וככה ישבנו שתינו, על המדרכה בחניית בניין כלשהו, כואבות ושותקות.

הרגע הזה הזכיר לי, להבדיל אלף טריליוני הבדלות, רגע אחד על ספסל בגן מאיר, כשהתיישבתי עם בני הבכור התינוק וקלטתי שברגע זה, הכל מלא, הכל קיים, ולא צריך יותר מזה.

אם נהיה עייפיםות - ננמנם, אם הוא יהיה רעב - אניק אותו. הוא קרוב ללב שלי ומחזיק אותו. הוא שם בשבילי ואני בשבילו.

ככה הרגשתי גם עם האישה הזאת, רגעים קצרים של מלאות – אני נושאת איתה את הסבל שלה והיא את שלי ולא צריך יותר כלום.

אבל אז הגיע מישהו מהשכונה שגם לא הסכים לקחת את ההתרחקות כתשובה, וניסה שאסמן לו מרחוק שהכל בסדר. משכתי בכתפיי, כי מה עוד יכולתי לעשות.

אבי - שבדיעבד, ברור שהעסק שלו הוא שליחויות, כי הבן אדם מלאך - התעקש לקחת ידית נוספת מאלונקת הסבל והזמין אותה אליו הביתה, לשתות תה ולהתחמם.

בדרך הצטרפו לזמן קצר גם מד"א והמשטרה (דמיינו את השוטרת מ'פארגו 5'), מגבירים את התמיכה, מפוררים את המועקה, מנסים לעזור.

אבל אחרי כמה שעות, האישה רק הכניסה לתיק את הציור הילדותי שהכנתי לה (נילי, אשתו של אבי, היא מפענחת ציורי ילדים וכל הבית מלא בצבעים), חייכה, ושוב התעופפה, משאירה אותנו חסרי אונים.

כבר הייתי בבית כשקיבלתי את הטלפון ששבר אותי סופית – עובד סוציאלי שהתקשר לראות אם אני (!) בסדר אחרי מה שקרה (בדיעבד, היא מקרה מוכר בעירייה). ביקשתי שיתקשר גם לאבי.

פעם חשבתי שחמלה היא מילה מתנשאת. שאם אני חומלת על מישהו/י, אני מסתכלת עליו/ה מלמעלה.

אבל אז הבנתי שהדגש בחמלה הוא בכלל ההשתתפות, נשיאת הנטל יחד, והיא זאת שגורמת לחיים של כולנו להיות הרבה פחות כבדים והרבה יותר מלאים.

נ.ב.

אבי אמר לי שבטח אכתוב על זה תסריט ועניתי שאין מצב, אבל הנה – אני כותבת על זה משהו, כי לאחרונה הבנתי שמה שהכי הכי מעניין אותי, זה הממשק של הכתיבה לחיים עצמם ואיך בכל יום שעובר, יש פוטנציאל של יצירה שרק מבקש לצאת.

ולענייני תסריטאות 

הנה הבלוג על המאורע המחולל ואיך להדק אותו.

ואלו כל הדרכים שלנו להיפגש כרגע:

♥ קורס האונליין השלם ואשכולותיו. 

♥ ייעוץ אישי.

♥ ו-סדנת הגשה מול 3 חברות הפקה שמתחילה עוד רגע.

אוהבת,

דניאלה

♥