באוטובוס, בדרך לשוק הכרמל, ישב ליד החלון איש מבוגר שהיה ממש דומה לגלעד כהנא.
איזה קטע, חשבתי לעצמי, הוא נראה ממש כמו גלעד כהנא בעוד עשרים שנה.
אבל לא היה לי למי להראות את זה - אני לא מכירה את גלעד כהנא וזה די מופרך לצלם את האיש הזה ולשלוח לחברה: 'תראי איך הוא דומה לגלעד כהנא המבוגר'.
אז רק גיחכתי לעצמי, ירדתי מהאוטובוס, התקדמתי לכיוון הצומת ובום! מי חוצה את הכביש לעברי? נכון, גלעד כהנא.
לשבריר שניה לא האמנתי, אבל מיד התנפלתי עליו וסיפרתי לו איך ראיתי, וחשבתי, ולעזאזל - לא צילמתי! כי איזה מדהים זה היה להראות לו את התמונה עכשיו.
גלעד כהנא רק חייך ואמר: "הכי חשוב – אני מאמין לך".
איזה מלך, הרי זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
*
אני כל כך אוהבת את הרגעים האלה של צירופי מקרים, קריצה ממזרית של הקיום ושימו לב, לא כתבתי 'יקום':).
זה קורה לי המון, פשוט כי אני שמה לב אליהם (עידן ברקאי הנהדר מדבר על זה בפודקאסט שלו שאני ממש אוהבת 'הכי טוב שלנו').
ממליצה בחום לפתוח את היום בנכונות לפגוש צירוף מקרים עסיסי,
תבלין משעשע למשחק הזה שנקרא – החיים.
*
תבלין מרגש לאותו משחק (החיים) הוא כתיבת הייקו - שיר קצר בן 3 שורות שמתאר רגע אחד.
מאז שהוא נכנס לחיי, הרבה רגעים הופכים למשמעותיים יותר, פשוט כי אני שמה לב אליהם.
אפילו סתם, בזמן עבודה. הנה אחד מאתמול -
על מסך המחשב
עולה באיטיות
עכביש
מי שמתעניין/ת בצורת הכתיבה הקצרה והחיה הזאת, ממליצה בחום להכיר את נעם נבו – הייקו ביום.
*
ומי שמתעניין/ת בבת הדודה המאוד רחוקה, אבל מאוד סקסית שלו – תסריטאות – ישמח לשמוע שלכבוד החג, יש הנחה גדולה על קורס האונליין השלם בתסריטאות
וגם 50% הנחה על ספריית ההקלטות המפוארת של בית היוצרות.
מזכירה את המיזם החדש – תסריטאות עד אליך (פשוט לאגד כמה א.נשים שמתענייניםות בתסריטאות, לסדר מקום נעים, משהו לנשנש – ואני באה!).
או שאפשר להגיע אליי לתל אביב (או בזום) לייעוץ אישי.
הנה בלוג תסריטאות על שני המסעות החשובים והמקבילים שכל דמות עוברת בתסריט + תהייה על ארנבונים.
וזהו.
חג שמח שיהיה.
שנדע להכניס בחיים שלנו גם תבלינים לבחירתנו.
ואכתוב פה את התפילה היומית שלי:
שכל החטופים והחיילים יחזרו במהירות, בבריאות ובשלום לביתם.
איך כותבים תסריט? בכיף ובמקצועיות. הכל פה :-)