בכל פעם שאני קוראת את הברכה הזאת, שמצאתי באלבום בת המצווה ושמתי כשומרת המסך שלי, אני מגלה בה משהו חדש:
- איך כתב היד סימל את האישיות החזקה והבטוחה – י' נראית כמו ו', ו' כמו ן'.
- איזה קשר נהדר עשה בין פילוס הדרך, לאופטימיות כצידה הכרחית.
- כמה יפה שחתם 'מאבא אודי' ולא רק 'אבא' והפך את האישי לרשמי.
- כמה חשוב שהוסיף מירכאות כפולות למילה "מגיע" שהדגישו את מה שלמדתי לאט לאט - העולם לא חייב לי כלום.
- כמה פעמים מוזכרת המילה "חיים" בברכה שתיקרא שוב ושוב אחרי שכבר לא יהיה.
- איזה מסר אופטימי בחר להעביר לבתו בת ה-12: יש עולם, אנחנו חיים בו – תהני! זה תלוי רק בך.
- איך התייחס לאופטימיות כאל משהו שצריך לשמור עליו, גם אם הוא לא בא טבעי.
הוא כמובן ידע עם מי יש לו עסק.
פעם הייתי נטרפת מעצבים על בסיס יומי - חוזה שלא עמדו בו, לקוח שלא שילם, הקרנה שנכשלה טכנית שלא באשמתי (!), פספוס דירה שממש רציתי וכו'.
אני רותחת והוא מגחך – די, דנדושי, מה את מתנפחת? מה זה משנה?
אני חושבת שזה הדבר שהכי חסר לי מאבא שלי – סוכך יציב שיזכיר לי מה חשוב, או ליתר דיוק – מה לא חשוב, וידאג לי כשאני מתערערת.
בטח בתקופה כזאת כשהקקי פגע במאוורר במאה קמ"ש.
אז כיום, אני זאת שאומרת את זה לעצמי וממש מנסה לשמור על אופטימיות.
וכשאני נשברת, מספיק לי רק להיזכר באבא האדיר שלי ולראות את כל החיים האלה כחוויה מאתגרת אך מרגשת, ובעיקר - קצרה.
ואז, אוטומטית, נפרדים הדברים שלא משנים כלום, מאלה שמשנים הכל (כולנו הרי יודעים מהם, בטח היום) והזמן והאנרגיה זורמים למקום הנכון.
מזמינה גם אתכםן לעשות רשימה של שתי עמודות:
מה קשה עכשיו, אבל תשכחו בעוד שנה
ומה תזכרו בימיכם האחרונים.
כמו תמיד, אשמח שתשלחו לי אותה במייל חוזר.
זה ממלא אותי באופטימיות הנדרשת.
*
הנה בלוג תסריטאות שעוסק בנושא הכי אופטימי – עונה 2 לסדרה שלך.
אבל אם אתםן עדיין בראשונה, או בסרט – קבלו את כל הדרכים להתקדם עם זה.
ולקינוח, אני רוצה לפרגן חזרה לאישה שתמיד אני מפרגנת לה בלב (שלי) ובאוזן (שלה) – מיה הוד רן.
פעם כבר כתבתי פה עליה, כשהזמנתי אתכםן להשקת הספר הנהדר שלה "לשחות את הים", בה היה לי הכבוד לשאת דברים, כמי שהכירה אותו עוד בגלגולו כסדרה.
מאז מיה יצרה כל כך הרבה (אפילו פודקאסט מעולה יש לה זאתי) בשצף בלתי פוסק ומעורר השראה.
עכשיו היא יוצאת עם סדנה מיוחדת – "מסע הגיבורה שאני" - סדנת כתיבה לנשים שמזמינה אותן לעבור תהליך של שינוי, תוך כתיבת מסע הגיבורה שלהן.
מהיכרותי את מיה, גיבורה בפני עצמה, יהיה מעמיק, מלמד ומרגש. למתעניינות, הנה הפרטים.
אתכםן בפילוס הדרך,
דניאלה דורון
איך כותבים תסריט? בכיף ובמקצועיות. הכל פה :-)