אילן לאבס מגיע לניוזלטר דצמבר שחוגג עשור ומחלק מתנות:
לקריאה:
23:24 בלילה
אני עושה טעות של מתחילים ולפני שהולכת לישון, מסתכלת על היומן שלי, לראות מה צפוי לי למחרת.
כתוב שם:
11:00-11:30 אילן לאבס
מה? מי זה אילן לאבס? או אולי - מה זה? למה קבעתי את זה מחר ב-11:00?
למודע שלי לא היה שמץ של מושג וזה הפחיד אותו, אז הוא פשוט העביר את זה לתת מודע, שיסריט את זה כל הלילה.
לילה שלם של אילן לאבס בצורות שונות.
08:13 בבוקר
אני מתעוררת מותשת ומתחילה לפעול גם במציאות: מחפשת בכל אנשי הקשר, הודעות הוואטסאפ, במייל האישי, העסקי, בגוגל, כל מה שקשור לאילן ו/או לאבס ומוצאת רק בחור צ'יליאני (?) בשם Ilman Labs.
כמעט ומציעה לו חברות.
08:25
אני מנסה להחזיר שליטה לחיי ולנתח את מה שאני כן יודעת, כמו ב'ממנטו':
בחרתי לפגישה הזאת ביומן גוגל את הצבע 'ורוד-ברירת מחדל'.
לא 'סגול-עבודה', לא 'צהוב-משפחה', לא 'תכלת-מדיטציה', לא 'אדום-תרבות וכיף' והכי חשוב – לא 'ירוק כהה-בירוקרטיה'.
מה זה בעצם אומר?
08:43
ממשיכה בתחקיר הנואש ושולחת הודעה זהה לכל בני המשפחה והחברות שלי, מקווה שמישהו יענה לי "מה, את גנובה? זה האילן הזה שאמרת שקבעתם ל...." אבל לא. המון הצעות חיפוש שכבר ניסיתי, הרבה חחח ושני אימוג'י של הבחורה מושכת הכתפיים.
09:02
אולי 'אילן לאבס' זה אילן שאוהב משהו? מה אוהבים אילנות? ואולי לא מספיק בדקתי את הזווית של המעבדה?
אני מתקשרת לשכנה שפעם דיברתי איתה על מדעים (בכללי) כי היא לומדת במכון ויצמן, אבל היא "לא יודעת למה הכוונה".
09:13
שמונה האותיות ממשיכות לבהות בי.
קדימה, את טובה בזה. בסוף תמיד את נזכרת.
אבל בפעם הראשונה בחיי אין לי שמץ של קצה קצהו של קצה החוט. וזה מלחיץ אותי ברמה של צמרמורת בגב. למה?
אני עוד לא מוכנה להודות.
09:45
בפעם השניה בחיי אני מעלה עדכון ("סטטוס") בוואטסאפ - צילום מסך וכיתוב "בוקר טוב. יש למישהו מושג למה זה כתוב לי ביומן?", מפנטזת שאילן לאבס - שהוא כנראה בכל זאת איש קשר שלי, אבל שמור בשגיאת כתיב – ישלח לי הודעה.
אבל רק צוקרברג שולח לי הצעה להפוך את זה להודעה ממומנת.
בסוף בוחרת שלא.
10:04
טוב, דניאלוש, תודי בזה. את מתה מפחד כי את בטוחה שזה סימן, הסימן הראשון.
סנונית ראשונה קטנה ולא מזיקה לתהום עמוקה שמחכה לך ממש מעבר לפינה. זה מתחיל באילן לאבס וממשיך בשכחה של משהו חשוב יותר, איזה דיווח, הצהרה, או החלטה שצריך לקחת בזמן, משהו שיגרום למפלתך הסופית והבלתי נמנעת.
10:24
מנסה לשחרר, כמו כשהופכים כוס ועוזבים את זה רגע, אבל לא באמת מצליחה.
וגם עוד מעט 11:00 ואילן לאבס אולי יושב ומחכה לי איפשהו, או גרוע מזה: קהל רב כבר תפס את מקומו בבניין התאגיד 'אילן לאבס' ומחכה שאתחיל את ההרצאה.
10:53
שבע דקות לפני הפגישה. מי אתה אילן? אני עוצמת עיניים ומנסה לראות מה עולה.
פתאום, עולה לי זיכרון:
קופנגן. אני בחלל מואר שמקושט יפיפה בפרחים, עלים וקלפי טארוט. בחורה אירופאית גבוהה שנראית כמו אלה, מעבירה מפגש על 'פחד'.
אחד התרגילים היה לדמיין איך הפחד שלי נראה ולי זה היה ברור: רואה חשבון כבן 60 לבוש חולצה לבנה מכופתרת.
שם, במקדש בתוך היער, אני מתבקשת להזמין אותו לרקוד.
11:00
זמן הפגישה עם אילן לאבס. אני בבית, בוהה מהחלון.
שורות אלה נכתבות 31 שעות אחרי. אני עוד לא יודעת מי או מה זה אילן לאבס, אבל – אני באמת מוכנה לשחרר.
(אלא אם אתם יודעים משהו על זה ואז פליז תשלחו לי מייל ASAP!!!...;-).
בכל מקרה, אעדכן בניוזלטר הבא. מה שמזכיר לי: מזל טוב! הניוזלטר שלי חוגג 10 שנים!! מזמינה את מי שרוצה להציץ אחורה לראות איך הוא העמיק, התחדד ונהיה אישי יותר ויותר (על מה חשבתי בהתחלה?).
הידעתם? בשבוע הראשון של 2025 (1 בינואר עד 7 בינואר בחצות) קורס האונליין השלם בתסריטאות יהיה ב-50% הנחה!
שימו לב להמלצה הראשונה בדף שקיבלתי השבוע ולא האמנתי שמישהי (נועם צור) אשכרה ניסחה ביצירתיות את כל מה שהתכוונתי כשעשיתי אותו (לא כולל כל המחמאות עליי...).הייעוץ האישי חוזר ובגדול (הוא לא באמת הלך לשום מקום, אבל השבועות האחרונים היו מלאים).
גם סדנת ההגשה לחברת הפקה של 'בית היוצרות' חוזרת (בימים אלה אנחנו בסיום מחזור 15) המקום לעבוד על מסמך ההגשה והפיץ' ולהציג אותם באינטימיות לאבירם אברהם המפיק המהולל של 8 הפקות.
מסגרת ההשראה ליצירה שלנו עדיין פתוחה לתת פוש ליצירה שלך, פעם בשבוע, כל השנה.
מזכירה לכם לבדוק את הבייבי האהוב שלי: תסריטאות עד אליך - אתם מארגנים קבוצה קטנה שמתעניינת בתסריטאות (+כיבוד ;) ואני מגיעה עד אליכם להעביר סדנה חד פעמית!
מציעה לכם להעשיר גם את הבייבי האמיתי שלכם: אם תרצו שאעביר כיתת אמן חווייתית בבית הספר של הילד/ה שלכם (או לכם, בבית הספר בו אתם מורים), צריך רק לשלוח למנהל/ת את הקישור הזה והם כבר ידעו מה לעשות (זה דרך המכרז של גפ"ן).
רק שלחו לי בבקשה מייל במקביל, שאדע שזה מכם.הנה #בלוגתסריטאות ובו שני דימויים חמודים לכתיבת סדרת טלוויזיה.
וזהו, מה עוד אפשר לבקש בחיים?
שלום, אהבה, יצירה, משמעות, בריאות וחטופים שחוזרים לביתם.
ימים טובים,
דניאלה דורון
איך כותבים תסריט? בכיף ובמקצועיות. הכל פה :-)