אלוהה לקהילת התסריטאות האהובה עליי

לכבוד ניוזלטר נובמבר הרחקתי עד לסטודיו הקדרות (שנהגתי לעשות בו ספיישל טיים עם הבמביני) כדי לצלם לכםן את הבלוג שעוסק בלב הפועם של התסריט שלנו ואיך אפשר לשנות לו צורה.

ואני רוצה להגיד משהו על ה"הרחקתי עד", לטובת מי מכםן שהוא עצמאי/ת (ההקשר, בסוף): 
לפני כמה שנים הבנתי שכדי ליהנות מהעבודה שלי, אני צריכה לעשות רק מה שאני אוהבתאבל אך ורק.

אז ברור שמהסדנאות עצמן אני נהנית, אחרת לא הייתי שורדת, אבל אני מדברת גם על הנאה מכל ה"שיט" שקורה לפני שהן מתחילות, או במילים אחרות: השיווק.

הרי אנחנו העצמאייםות (וגם השכיריםות) צריכיםות לבלוע כמה וכמה צפרדעים בדרך, שהן לאו דווקא חלק אהוב וכייפי מהעבודה. 
אנחנו צריכיםות לשווק, למכור, לתזכר, לפרסם, להוציא כסף, להציק ועוד כל מיני שיט שאין ברירה – צריך לעשות אותםן כדי "לפרנס" (מילה שאני ממש לא אוהבת),
ואני זוכרת את העוויתות שהיו לי בכל פעם שהייתי צריכה לעשות משהו מהנ"ל.

אז קבלו את מה ששמחתי בטירוף לגלות בדרך הקשה - לא רק שזאת לא חובה, ממש עדיף לעשות רק את מה שאנחנו נהניםות ממנו. 

בגלל זה, למרות שברור לי שיש כמה וכמה פעולות (ואני יודעת מהן) שיכניסו עוד המון מתענייניםות/ תלמידיםות/ קוניםות/ שקליםות... והן אפילו די פשוטות, אני לא נוקטת בהן כי: זה לא בא לי טוב.

איך זה קשור לצילום הבלוג? כי הפעם השקעתי - קבעתי עם נועה והרחקתי עד סטודיו הקדרות שלה. אבל בדרך כלל, מצאתי שמה שאני הכי אוהבת לעשות זה פשוט לשלוף את הטלפון, לא משנה איפה אני נמצאת (ואיך אני נראית...), ולצלם לכםן בלוג על נושא שאני רוצה להעביר לכםן אותו באהבה ועל הדרך, לספר לכםן על הדרכים שלנו להיפגש.  

ואני חושבת (והודות לפידבקים שלכםן, אני גם יודעת) שהאהבה הזאת לתחום, ללימוד, אליכםן, עוברת. כי היא אמיתית. ואני ממליצה לכםן למצוא בעסק שלכםן (וכמובן – גם בתסריט!) את המקום שבו המעיין מפעפע בטבעיות ובהנאה, וללכת לשם. ורק לשם. 

ככה תרוויחו פעמיים: גם יותר תהנו לעבוד וגם תהיו יותר טובים בזה, כי נעים לכםן וזה מורגש.

אז רגע לפני שאתםן מתחיליםות או ממשיכיםות לעבוד על משהו (עסק או תסריט), למה שלא תשאלו את עצמכםן - איך הייתי רוצה שזה יקרה? כמה זמן? מה התוכן? מה הפורמט? ואיך כדאי לספר ל.אנשים על זה, בדרך שאני אוהב/ת? 
לפעמים אנחנו קופציםות מהר כל כך למה שצריך (או ליתר דיוק - מה שאנחנו חושביםות שצריך) וזה פשוט חבל. 

זה ממש על קצה המזלג, אבל בזמן האחרון יוצא לי לדבר על זה עם הרבה עצמאייםות (אתםן יודעיםות מי אתםן) וחשבתי להעלות את זה גם פה. אם זה נשמע לכםן כמו מחשבות יפות שלא יעבדו אצלכםן - פשוט תנסו. ואם בא לכםן הרחבה - יש פגישות ייעוץ בנושא.

הנה כל סדנאות התסריטאות שעומדות בפניכםן אם תרצו להצטרף ולהתאהב (שימו לב לשינויים שנעשו כדי להתכוונן רק למה שעושה טוב)

♥ מחזור 33 של סדנת התסריטאות הארוכה למתחיליםות יהיה הפעם מחזור בוקר (ואפילו אם מעט אנשים מהרגיל יוכלו לבוא, זה חשוב לי, כי ככה אני מרוויחה עוד ערב עם הבמביני האהובים שלי).

♥ חממת ההגשות למפיקיםות התגלתה כהצלחה מסחררת (תראו, יש ווידאו) כי כולנו – המשתתפיםות ואני – מתפוצציםות מאהבה. זה נשמע מוגזם, אבל זה לא. למעשה, זה כה אותנטי, שזה הדביק גם את המפיקיםות בערב הפיצ'ינג הגדול. מוזמניםות למחזור 25 שלה.

♥ ויש גם את הקורס המקוצר – שהפך ליומיים צמודים ומרוכזים, כי זה הרגיש לי נכון וטוב יותר עכשיו.

♥ קורס האון ליין צולם, נערך ומוגש באהבה כה גדולה (היה לי חשוב שמי שמשקיע בו יקבל את הכל, כאילו הםן בסדנה עצמה) ובכל מייל תודה שאני מקבלת נאמר שזה מורגש.

♥ את פגישות הייעוץ על התסריט שלכםן אני מאוד אוהבת, כי זאת הזדמנות להיפגש פנים אל פנים, נפש אל נפש.

♥ ואת המפגשים החד פעמיים אני אוהבת, כי זה כיף לארח עוד א.נשים בסלון: את אבי כהן והכתיבה הקומית ואת ליאור תמם על האמת מאחורי זכויות יוצריםות (התאריכים של שניהם זזו בגלל המרתון ובגלל פגישה עם שר התקשורת, בהתאמה:)

♣ תקשיבו, יש מבול מטורף של אירועים והגשות שווים ושוות שאני מלקטת לכםן באהבה, כי ממש בא לי שהתסריט שלכםן יתממש!!

♠ והנה הוא, הבלוג החודשי: למה חשוב למצוא את הלב הפועם של התסריט שלי ולעצב אותו בדרכים שונות.

חום ואהבה,

דניאלה דורון
תסריטאית ומנחת סדנאות כתיבת תסריט DraftRishon

מזמינה אתכםן לקפה מהספל שיצא
הפינות ממתינות למשתתפי חממת ההגשות
הגיעו
למה התמונה הפוכה? כי זה יותר מעניין. מתחיליםות 31 - יפים בכל כיוון