נובמבר עננים עננים בעיני לקהילת התסריטאות שלי

רגע לפני הבלוג בו אני מוכרת את הבמביני לצוענים, תרשו לי לספר לכםן מה קרה כשהבנזוג היה חייב לטוס לאיטליה, לבד, מטעמים משפחתיים:

בשבועיים שהוא לא היה, תקתקתי את עבודות הבית (פעם ראשונה שהפעלתי מכונת כביסה), תקתקתי עבודה (כמובן שבדיוק היתה הצפה – מבורכת – של ייעוצים), תקתקתי בירוקרטיה שנפלה עלינו (משהו לא מעניין על ביטוח), וכמובן – תקתקתי פעילות עם הבמביני (הצמדנו מיטות ובכל לילה קראתי להם, כמו פעם, סיפור לפני השינה), אחד מהם גם היה מצונן והדביק אותי, אבל תקתקתי גם את זה.

כשהבנזוג חזר, הצגתי בפניו - עם הלשון בחוץ - בית עומד.

אני תקתקנית. תמיד הייתי. לרוב זה מאוד נוח, אבל (כמו שאתםן יודעיםות:) המסע שלי הוא דווקא להאט ולא לתקתק את החיים מבלי שהייתי באף רגע. 

ולכן מדי יום ירדתי לגינה האחורית של הבניין, לנשום. כמה דקות קצרות שעושות את ההבדל.

אבל יום אחד, כשהתהלכתי בגינה לא ממש בתשומת לב (עניתי לטלפון...), שמעתי קרחחחצ. הסתכלתי למטה וראיתי קונכיית חילזון שבורה. בגללי.

זה היה מחזה באמת קורע לב. ראיתי איך הוא מנסה, באיטיות משוגעת, לתקן את הקונכייה בעזרת הפה הקטן שלו. רציתי לעזור, הרי לי יש 10 אצבעות תקתקניות, אבל כל פעולה שלי רק הרעה את המצב.

 

הוא לא שרד. ואני מקדישה לו את הניוזלטר הזה (ותודה לויקיפדיה:)

 

מזמינה אתכםן לפתוח את החתם (החומר הרירי שחוסם את הקונכייה במהלך הקיץ) ולהיפגש איתי בעולם התסריטאות:

♥ בקורס האוןליין השלם בו תוכלו ללמוד איך לכתוב תסריט בקצב שלכםן ומבלי להפריש ריר אחריכםן.

♥ בייעוץ האישי שבזכותו אני מכירה לא רק את הסיפורים שלכםן, אלא גם אתכםן, חשופיםות מתחת לקונכייה.

בחממת תיק ההגשה בה מרב שקד ואני נעזור לפרויקטים שלכםן לבקוע, ממש כמו ביצי החילזון בגומה, אבל מול 3 חברות הפקה (הרשמה מוזלת עד ה-6.12).

בתסריטאזום, בו מרב ואני נפרוק מאות שעות לימוד(כמו מאות השיניים של החילזון) במסגרת כיפית שבועית של תרגול, שיתוף והשראה (הרשמה מוזלת עד ה-20.12).

בלקסיקון התסריטאות, בו נבאר מעל 100 מושגים תסריטאיים, שלא תצאו רכיכות מול א.נשי מקצוע (הרשמה מוזלת עד ה-13.12).

♥ בזומינר החינמי (למי שעוד לא היה): עשר הטעויות הנפוצות בהגשה לחברות הפקה, ערוצים וקרנות, שיפתחו לכםן את העיניים בקצה המשושים.

 

♣ בלשונית החדשות יש הגשה למסלול ביכורים (לתסריט כתוב) ומפגש היכרות עם תעשיית הקולנוע באוקראינה, שיכולים להוות דריסת רגל (איבר התנועה של החילזון) בתעשייה.

 

♥ והנה בלוג שזועק שהוואן ליינר של התסריט שלכםן יזעק (החלזונות לא יוכלו לשמוע כי אין להם חוש שמיעה).

 

בברכת ברל'ה ברל'ה לך לשלום,

דניאלה דורון

אנחנו :)
החילזון :(