אני מרגישה שהראש שלי הוא סיר פופקורן שמתפקע בטירוף, מרים את המכסה מרוב גודש. כל רגע יש לי רעיון, ואז אחד טוב יותר ואז מרב מציעה משהו הרבה יותר טוב.
אני כותבת הכל בפתקיות keep בנייד, מדברת על זה עם כולםן, משפצרת, מסדרת, עולה לעוד זום עם מרב, שם אנחנו עפות על עוד רעיונות מעולים, כאלה שמצחיקים ומרגשים אותנו.
אני בזון. אני יוצרת.
זאת לא יצירה למסך (כאילו כן, אבל בעקיפין. עוד רגע אסביר) אבל זה גרם לי לחשוב על הקונספט של יצירה באופן כללי.
כי ליצור = לברוא, לעשות דבר חדש.
וזה לא חייב להיות תסריט לסרט באורך מלא. גם לא לסדרת רשת קצרה. זה אפילו לא צריך להיות שיר, ציור או פסל.
זה פשוט צריך להיות משהו חדש! משהו שלוקח את מה שיש, לש אותו ומוציא משהו אחר. משהו שלא מוכן לאכול את המציאות כמו שהיא, שרוצה לעשות שם שריטה חדשה. אפילו דקה.
ליצור זה גם כשאנחנו מסדריםות סמיילי מאוכל על צלחת (לא לשכוח שיער חסה), מוסיפיםות אלמנטים על תמונה ישנה בבית (מי אמר/ה שאסור?), מחליטיםות להביא - אפילו למשרד האפור - רעיון חדש ("את הפגישות שלי אני עושה על הגג").
אז תבדקו שאתםן יוצריםות. כל הזמן. לא משנה מה.
אם בכל זאת תרצו ליצור דווקא תסריט לסדרה או לסרט, או אז יש לי כמה רעיונות בשבילכםן
הדבר הזה שמפצפץ לי את הפופקורן ומרגש אותי, אותנו, בטירוף: המנוי של בית היוצרות – חלום שהיה למרב שקד ולי בנפרד ויחד הוצאנו אותו לפועל - לגרום למשתתפי הסדנאות שלנו ליצור תמיד: אנחנו נפגיש אתכםן עם יוצריםות בולטיםות בתעשייה, נערוך לכםן סדנאות מקצועיות, נקדם כל שבוע פן אחר בכתיבה, נשפצר את הרעיונות שלכםן, נציג אותם מול מפיקיםות, ניפגש אתכםן אישית וקבוצתית וגם – נתכנס בלייב במקומות מגניבים בארץ. כל מה שאתםן צריכיםות לעשות זה להירשם ואת השאר, להשאיר לנו.
אה, אם עדיין אין לכםן את יסודות התסריטאות, אז רצוי להתאפס. קורס האוןליין שלי עדיין בהנחה.
וגם אפשר כבר להיפגש אישית בזום או פרונטלית בחצר הנהדרת של הבניין שלי (אני יורדת עם מחשב ותרמוס) וללמוד את היסודות או להתקדם עם הפרויקט לקראת הגשה.
יש כמה הגשות חדשות, לסרטים ולסדרות ופסטיבל נהדר אחד (שאני גאה להיות ספונסרית בו).
והנה הוא, הבלוג (בכתב ובווידאו) שמנסה לתמצת את כ-ל תורת התסריטאות במשפט פשוט אחד. טוב, כמה.
הרבה אהבה, כי למה לא בעצם?
דניאלה דורון